נפלאות הפילאטיס בשיקום פציעת סקי
מאת: דניאלה מלאך- נציגה בכירה, בלעדית של "סטוט פילאטיס" בישראל ומומחית לשיקום
כמומחית בפילאטיס שיקומי, כמעבירת קורסי הכשרה למדריכי פילאטיס בתל אביב בשיטה ייחודית המלמדת שפה חדשה, שפת גוף חדשה, החלטתי לראות איך זה ללמוד שפה שאני לא מכירה בעצמי. מטרתי היתה להבין את המטופלים ,את תלמידי ולשדרג את מיומנות ההדרכה שלי, על מנת להקל את הדרך לתלמידים ולמטופלים שלי. הפחד הקבוע שלי תמיד היה גובה ומהירות גלישה במדרון ולכן סקי היה ספורט מחוץ לתחום עבורי. עצם הרעיון שלא אוכל לשלוט ואפצע, מנע ממני מלחשוב לעסוק בספורט זה במשך שנים. בשנים האחרונות, הוזמנתי ללמד באירופה והאירוח כלל טיולים בהרי האלפים והזמנה לסקי. אחרי התנסות ראשונה, מפחידה, אך יחד עם זאת מהנה, בגלישה על מזחלת, הבנתי שניצבת בפני הזדמנות ללמוד משהו חדש - סקי - ולהתגבר על הפחד הגדול שלי עם ההדרכה הטובה ביותר, כדי ללמוד את תהליך הלמידה, להיות הטובה ביותר,להרגיש בטוחה ולהימנע מפציעות.
במשך שנתיים התאמנתי בתדירות של פעמיים בשבוע בסקימולטור וארבע פעמים בשנה גלשתי באלפים עם מדריכים פרטיים. החלפתי תפקידים עם עצמי, וממטפלת ומורה לפילאטיס, תיפקדתי כתלמידה. ניתחתי את תחושות התסכול מחוסר ההצלחה ואת הסיבות להצלחה. המטרה הושגה ואכן רכשתי מיומנויות הדרכה חדשות, מתוך הבנת חוסר הידע של התלמיד. שיפור זה, יצר אצלי צורך ללמידה נוספת, למידה שתשדרג את היכולת השיקומית שלי. כמומחית בשיטת השיקום שפיתחתי הכוללת פילאטיס ושיטות נוספות, הבאתי את עצמי למומנטום של צמיחה והצלחות רבות בשיקום מפציעות וממצבים קשים. הרגשתי שמצאתי דרך ולא הפסקתי לעבוד וללמוד מהמקרים הרבים שהגיעו אלי. נוצר מצב שעבדתי יותר מ12- שעות ביום בהנאה מרובה, אך בשלב מסויים, הרגשתי שאני צריכה למלא מצברים ונסעתי בפעם החמישית, לחופשת סקי באפריל השנה (2013) באלפים האוסטריים.
למאמר המלא: